MINIMAL INVASIVE – ניתוחים בשיטה פולשנית מזערית

/ב /על ידי

ניתוח בשיטת ה MINIMAL INVASIVE משמעותו ניתוח בשיטה זעיר פולשנית, המבוצע בחתך מזערי בלבד.

הניתוח בשיטה הזעיר פולשנית פותח לראשונה על ידי ד”ר מורטון פולוקוב בשנת 1945. בעשורים שחלפו מאז, ההתקדמות הכירורגית ופיתוח הציוד החדשני הובילו למצב כיום, בו הניתוח בשיטה הזעיר פולשנית הינו  בטוח יותר ותוצאותיו צפויות יותר.

ההתערבות הכירורגית מתבצעת דרך חתך קטן, אליו מוחדרים כלים אשר תוכננו במיוחד לביצוע ניתוחים מסוג זה. על ידי כך, חשיפת השדה הכירורגי, הנזק לרקמה והצלקת העתידית הינם מינימאלים.

היתרונות העיקריים בשיטה זו, הם התאוששות מהירה של החולה לאחר הניתוח, בשל פגיעה מינמאלית ברקמות רכות במהלך הניתוח. הסיכוי הקטן יותר לסיבוכים. התוצאה האסטתית העתידית עקב צלקת מינימלית.

ניתוחים בגישה זעיר פולשנית, מבוצעים למגוון פתולוגיות בתחום כף הרגל וקרסול.
בין השאר מבוצעים ניתוחים אלו לצורך תיקון בוהן קלובה, HALLUX RIGIDUS, בוהן פטישית, HAGLUND DEFORMITY, דרבן של העקב, ניורומה על שם מורטון וכן לצורך הסרת נגעים גרמיים שונים כגון אוסטיאופיטים בגבולות מפרק ועוד.

 

 

 

 

Morton’s Neuroma – נוירומה ע”ש מורטון

/ב , /על ידי

מקור שכיח לכאב והפרעה תחושתית בקדמת כף הרגל, עלול להגרם בשל ניורומה על שם מורטון.
תוארה לראשונה בשנת 1876, על ידי Thomas G. Morton.

Morton’s Neuroma – נוירומה ע”ש מורטון

הניורומה הינה תוצר שינוי במבנה העצב ומעטפותיו כתגובה ללחץ על העצב הדיגיטאלי המשותף בכף הרגל.
ב 80-85% הניורומה ממוקמת במרווח בין עצמות מסרק 3-4, ובכ 15% במרווח בין עצמות המסרק 2-3.
העצב נמחץ במעברו תחת רצועה המחברת בין עצמות המסרק בכף הרגל. התיאוריות סביב הווצרות הנזק העצבי הן רבות ונמצא קשר לפתולוגיות נוספות בכף הרגל כולל HALLUX VALGUS, בהונות פטיש, שברים בעצמות המסרק ו FLAT FOOT.

הסימפטומים העיקריים הינם כאב עצבי, תחושת שריפה ועקצוצים במרווח בין הבהונות 3-4 ו 2-3. לעיתים החולה יתלונן על תחושה כאילו יש “משהו” בין הבהונות. הכאב לעיתים מוחמר בהליכה על נעלי עקב או בנעל צרה, ומוקל לאחר הסרת הנעל.
את האבחנה ניתן לבצע קלינית על פי תיאור החולה ופזור הכאב, כמו כן הכאב מתגבר בדר”כ בלחיצה על עצמות המסרק והפקת קליק בין עצמות המסרק – MULDER SIGN. כמו כן ניתן לבצע אבחנה הדמייתית על פי בדיקת US ו MRI.

במחקרים שונים דווח על המצאות ניורומה בבדיקת MRI בכ 30% מהאוכלוסיה ללא תלונות על כאב.
לכן הבדיקה הקלינית בשלוב עם בדיקות ההדמיה אצל רופא מומחה הינה הכרחית לצורך האבחנה המדוייקת.
התאמה מדרסים עם תמיכה תחת ראשי המסרקים עשויה להפחית את הסימפטומים.
ניתן לשלב הזרקות סטרואידאליות לצורך הורדת הכאב. ללא הטבה בטיפול שמרני מומלץ לבצע אקסיזיה של הניורומה או שחרור העצב על ידי חתך של הרצועה הבין מסרקית הלוחצת.

הסיבוך העיקרי לניתוח הוא פגיעה בעצב הבין מסרקי, המלווה בירידה תחושתית במרווח בין הבהונות. יחד עם זאת מחקרים מדווחים על 85% שביעות רצון אצל החולים אשר נותחו בשל MORTON’S NEUROMA.

אם את/ה סובל/ת מכאב מהסוג הנ”ל אתם מוזמנים לצור עימי קשר להמשך הערכה וטיפול.

נוירומה ע"ש מורטון. ד''ר אריאלי יזהר

הלוקס ולגוס בטיפול שמרני

/ב /על ידי

מחקר מעניין הבוחן את השפעות שמוש סד לילה מול מדרס ומפריד בהונות בטיפול ב HALLUX VALGUS.

לקריאת המאמר לחצו כאן

נמדדו פרמטרים של כאב ושינוי בזווית העיוות.

בשורה התחתונה לא נמצא הבדל משמעותי בתקון הזווית על ידי אף אחת מהשיטות, אך נמצאה ירידה ברמת בכאב על ידי שמוש במפריד בהונות ומדרסים.

טרם החלטה בדבר טיפול ניתוחי מומלץ לנסות שמוש במפריד בהונות ומדרסים לצורך הורדת רמות הכאב. במידה ולא מושגת הטבה בכאב, בדר”כ מומלצת התערבות ניתוחית.

אם את/ה סובל/ת מ HALLUX VALGUS, אתם מוזמנים לפנות אליי להתייעצות בנושא.
סופשבוע נעים….

הלוקס ולגוס

 

הלוקס וואלגוס לפני ואחרי

/ב /על ידי

לפני ואחרי

ניתוח אשר בצעתי לתיקון HALLUX VALGUS של כ 50 מעלות עיוות… 

עישון סיגריות וסיבוכים במנותחי כף רגל

/ב /על ידי

עוד סיבה להפסיק לעשן!

מאמר שפורסם בעיתון מוביל בתחום הכף רגל קרסול FOOT AND ANKLE INTERNATIONAL.

במחקר נמצאה עלייה משמעותית בסיבוכים לאחר ניתוחי כף רגל בחולים מעשנים.
המחקר עסק בהארעות סיבוכים בניתוחים מסוג תיקון עיוותי בהונות, כריתת ניורומה ע”ש מורטון (ראה פוסטים קודמים), וקיבוע שברים בקדמת כף הרגל.

אצל חולים מעשנים נמצאה עלייה של 36.4% בסיבוכים לאחר ניתוח. אחוז הסיבוכים הגבוה ביותר נמצא בחולים שהמשיכו לעשן בתקופה שלאחר הניתוח. סיבוכים אלו כללו אחור בחבור השברים, זיהומים, החלמה איטית של החתך הניתוחי וכאב מתמשך.
חלק ממסקנות המחקר היו לדרבן את החולים להפסקת עשון בתקופה הטרום ניתוחית.

לסיכום… תפסיקו לעשן…..!!!!!

 לחצו לקריאת המאמר המלא של FOOT AND ANKLE INTERNATIONAL

TARSAL COALITION – קואליציה טארסאלית

/ב , /על ידי

קואליציה טארסאלית, Tarsal Coalition, הינה אחד מהגורמים להווצרות כף רגל שטוחה בילדים.

הקואליציה הינה חבור לא תקין בין עצמות כף הרגל והוא יכול להיות גרמי (Bony) סחוסי או פיברוטי (רקמה רכה) – ראה תמונה מצורפת.

החבור הלא תקין, נוצר בדרך כלל על רקע הפרעה בהתפתחות העוברית. סיבות פחות שכיחות עשויות להיות תהליכים זיהומים, דלקתיים וחבלות לאזור.

כ 3-5% מהאוכלוסיה סובלת ממצב זה על פי מחקרים. חלק המחולים אינם מאובחנים.
אף כי הסיבה העיקרית למצב הינה קונגניטאלית (הפרעה בהתפתחות העוברית) רוב הילדים הסובלים מהמצב יפתחו סימפטומים בגילאי 9-16, בתקופה בה עצמות כף הרגל מבשילות למראה הבוגר. לעיתים הסימפטומים מופיעים אף בגילאים בוגרים יותר.

הסימפטומים העיקריים כוללים:

  1.  כאב בכף הרגל בהליכה או עמידה, נקיעות חוזרות 
  2.  עייפות כף הרגל
  3.  התכווציות שרירים בשוקיים
  4.  השטחה של כף הרגל
  5.  צליעה
  6.  נוקשות בתנועות כף הרגל

האבחנה מתבצעת על סמך הספור הקליני, בדיקה של כף הרגל וצילומי רנטגן. לעיתים יש צורך בהדמייה נוספת כולל בדיקות CT ו MRI.

הטיפול לעיתים שמרני, כולל תרופות נוגדות דלקת (IBUPROFEN), מנוחה מבחינת פעילות, ירידה במשקל, מדרסים התומכים בקשת הפנימית של כף הרגל. לעיתים יש טעם בגבוס הקרסול וכף הרגל לתקופות קצרות לצורך הרגעת הכאב, והפנייה לפיזיוטרפיה כולל טיפול בגלים קצרים לטיפול בכאב.

טיפול ניתוחי שמור למקרים בהם אין התקדמות בטיפול שמרני, ובמצב בו הצפי כי ללא ניתוח, תהיה החמרה בירידת התנועתיות של כף הרגל והתגברות כאבים – זאת בעיקר על רקע שינויים משניים המופיעים בהמשך הדרך, כדוגמת שחיקת סחוסים במפרקי כף הרגל.
הניתוח כולל אקסיזיה (הוצאה) של הרקמה המחברת בין העצמות, והשמה של רקמת שומן או גיד במרווח הנוצר על מנת למנוע חזרה של החבור.

במצבים קשים יותר, בהן כבר נפגם הסחוס בין עצמות כף הרגל, יש צורך לעיתים לבצע תקון של השטחת כף הרגל תוך כדי כריתת הסחוסים הפגועים, וקבוע של מנח כף הרגל על ידי ברגים.

בתמונה מודגמת אקסיזיה של חבור גרמי בין עצם הקלקנאוס והעצם הנאביקולארית בכף הרגל.

כרגיל אני אשמח לענות על שאלות בעניין.
בברכה, ורק בריאות……

 

HALLUX RIGIDUS

/ב /על ידי

שינויים ניווניים במפרקים עלולים להופיע גם במפרקי כף הרגל.

בשכיחות הגבוהה ביותר, המפרק שנפגע בכף הרגל הוא מפרק הבוהן הגדולה, הקרוי גם metatarsophalangeal joint. השינויים הניווניים הסחוסיים, כדוגמת אלו הקורים גם במפרקים אחרים בגופינו (ברכיים ומפרקי הירכיים) עלולים לגרום לנוקשות של מפרק הבוהן הגדולה, במקביל להווצרות זיזים גרמיים סביב המפרק.

מצב זה קרוי HALLUX RIGIDUS.

מפרק ה MPJ נע בכל צעד שאנו עושים, ועל כן המצב מלווה בכאבים בזמן ההליכה.
HALLUX RIGIDUS שכיח יותר בגילאים 30-60, והסיבות להופעת התהליך הניווני דווקא במפרק זה לא תמיד ידועות. לעיתים הסיבה קשורה לטראומה מקדימה למפרק הנ”ל, או לשינויים בעומס על המפרק בשל דפורמאציות אנטומיות של כף הרגל.

הסימנים העיקרים הם נוקשות של המפרק, כאב בתנועה, והופעת נפיחות סביב המפרק הנקראת BUNION או CALLUS.

הטיפול ב HALLUX RIGIDUS כולל שמוש בתרופות נוגדות דלקת, מדרסים להפחתת העומס על המפרק והגבלת תנועת המפרק תוך כדי הליכה. שמוש בנעל רחבה יותר, לצורך הורדת הלחץ המקומי על המפרק. ניתן לשלב הזרקות של סטרואידים למפרק.

טיפולים ניתוחיים אפשריים עם התקדמות המחלה, ובמידה והטיפול השמרני נכשל.
הטיפולים הניתוחיים כוללים הסרת הזיזים הגרמיים בפרוצדורה הקרויה CHEILECTOMY. טיפול זה מתאים בדרך כלל לדרגת חומרה בינונית של המחלה.

במצבים קשים יותר מומלץ בדרך כלל לקבע את המפרק בפרוצדורה הקרויה ARTHRODESIS. כריתת האזור הסחוסי של המפרק, ונעילת המפרק על ידי קבוע מתכתי. זאת, מתוך מטרה לקבל עמדה קבועה של המפרק עם מינימום הפרעה בהליכה, והורדה משמעותית של הכאבים.

בשנים האחרונות, ניתוחים להחלפת מפרק ה MPJ הפכו לפופולארים יותר, ועם השיפור במשתלים, יש כיום תוצאות טובות לניתוחים מסוג זה. ההמלצה העיקרית לניתוחי ARTHROPLASTY (החלפת מפרק) היא עדיין באוכלוסיה מבוגרת יותר הסובלת מ HALLUX RIGIDUS, מתוך ההבנה שבאוכלוסיה צעירה, המשתל יעבור שחיקה מהירה, ויצריך ניתוח חוזר מהר יחסית.

רק בריאות!

 

PLANTAR FASCIITIS – תסמונת הדרבן

/ב , /על ידי

תסמונת הדרבן plantar fasciitis, הינה הסיבה השכיחה ביותר לכאב באזור העקב.
כ 15% מהפניות לטיפול בתחום כף הרגל הינן על רקע זה.

מעטפת כף רגל ה plantar fascia, משמשת כמגן למבנים הפנימים בכף הרגל, אך יש לה גם תפקיד ביומכאני חשוב במנגנון ה windlass. במהלך ההליכה, ה plantar fascia משמשת כחבל מתהדק, ומאפשרת לקשת כף הרגל להשאר יציבה בזמן שהות כף הרגל באוויר(ראה תמונה).

השמנת יתר, מקצועות בהן נדרשת עמידה ממושכת, עיוות ציר כף הרגל(PES PLANUS או PES CAVUS), קצור יחסי של גיד האכילס, מדרג לא תקין באמוני ריצה, ושמוש בנעליים לא מותאמות – כל אלה, מהווים גורמי סכון להופעת כאב בעקב על רקע PLANTAR FASCITIS, קרי תסמונת הדרבן. 

התהליך הפתולוגי מתאים יותר לתהליך ניווני של אזור חבור המעטפת לעצם העקב, ומלווה בקרעים זעירים. ככל הנראה על רקע אי התאמה בין העומס הקיים על ה plantar fascia לחוזקה.

הכאב מתגבר בדריכה ראשונה, בדר”כ בקימה בבוקר או במעבר מישיבה לקימה.

המצאות הדרבן, אותו זיז גרמי הקרוי Calcaneal Spur(ראה תמונה), אינה מהווה קריטריון לאבחנה, ויש לזכור כי ב 40% מהאוכלוסיה מעל גיל ארבעים יש זיז דרבני ללא המצאות כאב!!!. הצילום נעשה בדר”כ על מנת לשלול המצאות גורמים אחרים היכולים לגרום לכאב בעקב.

הטיפול בתסמונת מצריך פנייה לאיש מקצוע בתחום וכולל שמוש בתרופות נוגדות דלקת, הזרקות סטרואידים, התאמת מדרסים, פיזיוטרפיה, דקור יבש של שריר ה QUADRATUS PLANTAE בכף הרגל וכמובן טיפול ניתוחי כולל צריבה(ABLATION) של ה plantar fascia או כריתה של אזור המעטפת הנגוע.

80% מהחולים מבריאים תוך כ 12 חודשים. בכ 5% מהחולים הטיפול מצריך התערבות ניתוחית.

כמו תמיד, מוזמנים לשאול שאלות…
שבוע טוב וללא כאבים!

תסמונת הדרבן. ד''ר אריאלי יזהר

תסמונת דרבן. ד''ר אריאלי יזהר