האבחנה מתבצעת על סמך הספור הקליני, בדיקה של כף הרגל וצילומי רנטגן. לעיתים יש צורך בהדמייה נוספת כולל בדיקות CT ו MRI.

הטיפול לעיתים שמרני, כולל תרופות נוגדות דלקת (IBUPROFEN), מנוחה מבחינת פעילות, ירידה במשקל, מדרסים התומכים בקשת הפנימית של כף הרגל. לעיתים יש טעם בגבוס הקרסול וכף הרגל לתקופות קצרות לצורך הרגעת הכאב, והפנייה לפיזיוטרפיה כולל טיפול בגלים קצרים לטיפול בכאב.

טיפול ניתוחי שמור למקרים בהם אין התקדמות בטיפול שמרני, ובמצב בו הצפי כי ללא ניתוח, תהיה החמרה בירידת התנועתיות של כף הרגל והתגברות כאבים – זאת בעיקר על רקע שינויים משניים המופיעים בהמשך הדרך, כדוגמת שחיקת סחוסים במפרקי כף הרגל.
הניתוח כולל אקסיזיה (הוצאה) של הרקמה המחברת בין העצמות, והשמה של רקמת שומן או גיד במרווח הנוצר על מנת למנוע חזרה של החבור.

במצבים קשים יותר, בהן כבר נפגם הסחוס בין עצמות כף הרגל, יש צורך לעיתים לבצע תקון של השטחת כף הרגל תוך כדי כריתת הסחוסים הפגועים, וקבוע של מנח כף הרגל על ידי ברגים.

בתמונה מודגמת אקסיזיה של חבור גרמי בין עצם הקלקנאוס והעצם הנאביקולארית בכף הרגל.

כרגיל אני אשמח לענות על שאלות בעניין.
בברכה, ורק בריאות……